אם יש פרויקט שאני מעריך במיוחד זה הפרויקט של דן בוטנר "האזורים הכחולים". למי שלא מכיר, דן בוטנר הוא חוקר, סופר ועיתונאי של מגזין נשיונל ג'אוגרפיק. בוטנר זכה בשלושה פרסי גינס על רכיבה באופניים למרחקים ארוכים, בפרס אמי על סרט דוקומנטרי על אפריקה וכמובן עומד בראשו של מיזם "האזורים הכחולים" שסרטו הדוקומנטרי עטור בפרסי האמי.
בפרויקט זה בוטנר סוקר חמישה אזורים בכל העולם בהם תוחלת החיים היא מהגבוהות ביותר, ומזקק את הגורמים שבזכותם אוכלוסיות אלה מצליחות להאריך ימים באופן משמעותי, לשמור על תפקוד תקין ולחיות כמו שכולנו היינו רוצים.
בספר, בוטנר מזכיר ארבעה אזורים (מתוך חמישה) בהם תוחלת החיים והרמה הבריאותית הן מהגבוהות בעולם: אזור ברברגיה שבהרי סרדיניה (איטליה), חצי האי ניקויה (קוסטה ריקה), לומה לינדה (קליפורניה) , האי איקריה (יוון) והאי אוקינאווה (יפן).
באזורים אלו אחוז גבוה מהתושבים חיים מעל 100 שנים, סובלים מאחוז קטן מאוד של מחלות (הרבה פחות מהעולם המערבי) ונהנים מתפקוד גופני – פיזי תקין ויעל לאורך שנים ארוכות. כל אזור שבו נמצאו תנאים אלה נקרא – "אזור כחול".
5 האזורים הכחולים
אז מה אפשר ללמוד מתושבי האזורים הכחולים ואיך מיישמים זאת באזור מגורינו? לפניכם סיכום קצר של הספר שיעזור לכם לשפר בכמה רמות את איכות החיים שלכם:
מה אפשר ללמוד מסרדיניה שבאיטליה?
התושבים בסרדיניה בוחרים לאכול תפריט עתיר ירקות עם מעט מאוד בשר. תפריט התזונה מורכב מלחם מלא, קטניות, שמנים איכותיים וחלב עזים. ערך המשפחה הוא במקום הראשון, הסרדינאים דואגים לשלום המשפחה וקשובים לצרכיו של האחר.
בנוסף, כבוד לזקני השבט הוא רכיב תרבותי נוסף בסרדיניה שכן הקשישים מקבלים מקום מכובד ומוביל בתא המשפחתי. הסרדינאים דואגים להיות פעילים גופנית באמצעות הליכה רבה, הם אוהבים לשתות כוס יין אדום בכל יום ולא יוותרו על הומור וזמן איכות עם משפחה וחברים.
מה אפשר ללמוד מהאי אוקינאווה שביפן?
תושבי האי אוקינאווה מכניסים ערך ותכלית לחייהם באמצעות תפקידים חשובים, אחריות, ותמיד ימצאו סיבה שבשבילה שווה לקום בבוקר. רוב התפריט מבוסס על מזון צמחי ותמצאו בו לא מעט ירקות מוקפצים, בטטה, טופו וסויה.
כמעט כל בני אוקינאווה מטפחים גינה בביתם, שעבודה בה מספקת להם שגרת חיים פעילה. בני האי נוהגים לגדל בגינות שלהם צמחי מרפא וירקות אורגניים. בילוי תחת השמש הוא שיגרה באוקינאווה מה שמגביר את ייצור הויטמין D בקרב האוכלוסייה המתגוררת באי. לסיום, בני אוקינאווה הם בעלי השקפת עולם שמקדמת רוגע, שלווה והנאה מהפשטות העכשווית.
מה אפשר ללמוד מלומה לינדה שבאמריקה?
בלומה לינדה יודעים למצוא זמן לנוח, תושבי האזור מוצאים לעצמם לפחות יום אחד בשבוע המוקדש למנוחה ולתא המשפחתי. בני המקום בלומה לינדה שומרים על משקל תקין (לפי מדד BMI) ומקפידים לבצע פעילות גופנית מתונה באופן מתמיד. התושבים נוהגים ליצור חוג חברים בעלי דעות משותפות ולחלוק ביניהם רעיונות וחוויות.
האגוזים הם החטיפים המקומיים, אז בפעם הבא שבא לכם חטיף תוכלו לאכול אגוזי מלך, פקאן, לוז ועוד... גם בלומה לינדה רוב התפריט מבוסס מזון צמחי, לאלה המעדיפים לאכול מעט בשר, הוא יגיע בצורת תוספת ולא כמנה עיקרית. ארוחות הערב הן לרוב ארוחות קלות ולא בשעות מאוחרות מידי, הם מקפידים על שתייה מרובה של מים ודואגים לתת מעצמם לחברה דרך התנדבות ועזרה לזולת.
מה אפשר ללמוד מהאי ניקויה שבקוסטה ריקה?
לתושבי האי ניקויה יש תחושת מטרה חזקה, הם חיוניים בחברתם ורוצים לתרום לזולת. ארוחות הערב באי ניקויה הן קלות ותושבי האי מרבים לשתות מים עשירים בסידן ובמינרלים אחרים. התא המשפחתי הוא בעדיפות עליונה, בני המאה נוהגים לגור עם משפחותיהם ולקבל מקום מכובד ומוביל. עבודה קשה היא מטרתם ומקור כוחם של בני האי ניקויה והם שואבים ממנה שמחה לצד פעילות גופנית.
חשיפה לאור השמש היא מצרך בסיסי באי ניקויה והם נהנים מוויטמין D באופן קבוע. בני האי ניקויה נוהגים לפתח רשתות חברתיות (לא מה שאתם חושבים) אמיתיות בכך שהשכנים מרבים לבקר את בני המאה, דואגים להקשיב להם, לצחוק איתם ולהביע הערכה כלפיהם. בנוסף לכל, לאוכלוסייה זו מורשת, מסורת והיסטוריה דומיננטיות שמאחדות אותם תרבותית וחברתית וכנראה שהן גם הסיבות לתוחלת החיים הארוכה שלהם.
מה אפשר ללמוד מהאי איקריה שביוון?
בני האי גרים באזורים ההרריים הגבוהים ומבלי לשים לב הם מבצעים פעילות גופנית מתמדת דרך הליכה מרובה, עבודה חקלאית וגינון. בני המאה באי מאמצים וריאציה מסוימת של תזונה ים תיכונית העשירה בפירות, ירקות, דגנים מלאים, קטניות, תפוחי אדמה ושמן זית.
בנוסף לשגרה תזונתית זו, בני האי מרבים לשתות תה צמחים עשיר בנוגדי חמצון המסייעים בעיכוב תהליכי ההזדקנות כגון: תה רוזמרין פראי, אורגנו ומרווה. בני האי נוהגים לצום כחלק מאמונתם הדתית והם יעדיפו לשתות חלב עיזים על פני חלב פרה. בני האי איקריה מטפחים את התא המשפחתי, את קשרי החברות ולעולם לא יוותרו על שנת הצהרים הקבועה שלהם.
9 שיעורים חשובים מהאזורים הכחולים
תנועה טבעית – לפי האזורים הכחולים, בני המאה לא נרשמים לחדרי כושר יוקרתיים או מועדוני בריאות מפוארים, הם פשוט מקדמים אורח חיים אקטיבי ופעילות גופנית באופן טבעי. הם נוהגים ללכת ברגל במקום להשתמש בתחבורה, לעבוד בעבודות פיזיות כמו חקלאות, עבודה ביקבים ולא משתמשים בהרבה אמצעים טכנולוגיים מקלים למטרות עבודה, בישול, משחק ופנאי.
תכלית – באזורים הכחולים יודעים בשביל מה לקום בבוקר. הם מייצרים ערך לחיים שלהם ומרגישים שווים בחברתם, הם שומרים על מטרה שגורמת להם תחושת סיפוק.
מנוחה ושלווה – כולם חווים לחץ במידה כזו או אחרת, גם באזורים הכחולים לפעמים נפגשים עם סטרס, אך הם מצאו שיטות להתמודד אתו. בחלק מהאזורים מורידים את רמות הסטרס בעזרת הקדשת מספר רגעים לזכרם של אבותיהם או להתפלל וחלקם פשוט משתמשים בהומור ומדיטציה.
חוק ה – 80% - אנשים באזורים הכחולים אוכלים ארוחות קטנות מהרגיל. הם מאמינים שצריך לאכול עד אשר הבטן מלאה כ – 80%, ה- 20% הנוספים הם הפער שימלא לכם את הבטן ועשוי לעייף ולהכביד עליכם.
תזונה צמחית – כל האזורים הכחולים ידועים בתזונה שרובה מבוססת על מזון צמחי. ירקות, פירות, קטניות, דגנים ואגוזים הם המרכיבים העיקריים בתזונה היומית, בעוד שבשר נצרך (בממוצע) רק 5 פעמים בחודש במנות הגשה קטנות של 85 - 113.5 גרם בלבד.
יין – שתיית יין נפוצה מאוד באזורים הכחולים. התושבים נוהגים לשתות 1-2 כוסות יין בכל יום באופן קבוע עם אוכל וחברים.
השתייכות – כל התושבים באזורים הכחולים שייכים לקהילות מבוססות אמונות והשקפות עולם דומות. לא משנה מה הן האמונות ו/או האידאולוגיות שלהם, אלא הקבוצה התומכת, חלוקת הרעיונות ותחושת השייכות הן אלו שתורמות לאריכות הימים.
היקרים לכם ראשונים – המשפחות וזקני השבט תמיד נמצאים במקום הראשון באזורים הכחולים. המשמעות היא שמירה על ההורים, הסבים והסבתות שתמיד יהיו קרובים לתא המשפחתי ולוודא שהם מזדקנים בקרבת מקום (מגורים משותפים או שכנות קרובה). קרבה זו נמצאה כמאריכה את תוחלת החיים.
הקבוצה הנכונה – אנשי האזורים הכחולים נולדו או בחרו בקבוצות וחוגים חברתיים שמקדמים דפוסי התנהגות בריאים. הרשתות החברתיות בהם הם נוהגים לבלות מקדמים קשרי חברות ארוכים, שמחה והומור, אמפתיה והערכה כלפי הפרט והזולת.
סיכום
כמי שמאמין בבריאות ונחשף להמון גישות בריאותיות כאלו ואחרות, האזורים הכחולים הוא מיזם מקיף מאוד שאני מעריך על עצם היותו נוגע בכל הערוצים החשובים ביותר המרכיבים את איכות החיים של האדם. בוטנר שם דגש לא רק על כמות אלא גם על איכות וללא ספק אנו יכולים ללמוד הרבה מאוכלוסיות אלה.
לכל מי שלא קרא את הספר, אני ממליץ בחום לקרוא ולבקר באתר של בוטנר. עד כאן לסקירת הפרויקט "האזורים הכחולים" נסו לאמץ את השגרה של בני המאה ותשפרו את איכות ותוחלת החיים שלכם.
למידע נוסף: